שריאל שני ממליץ על יין ספציירי (Spezieri) של יקב קול ד'אורצ'יה (Col d’Orcia).
גם בימים חמים שכאלה, אני מעדיף לרוב יין אדום עם בשר (אני אוכל הרבה בשר – הרבה יותר מדי, יש להניח –מכל מיני סוגים, והעשוי בכל מיני צורות…).
מובן, שלעתים, בפרט כשמדובר בארוחה חגיגית יותר, אשקיע בהתאמה מאוד מחושבת ומדוייקת של היין לתקרובת, אבל רוב הארוחות אינן חגיגיות, ולא בכל פעם שאדם מכין משהו לאכול הוא משדך נביולו מעודן לריזוטו פטריות או סלט טום ים לריזלינג קבינט. לכן, מקרר היינות בביתי מכיל תמיד יינות שאני מוצא אותם ורסטיליים במיוחד בהתאמה למיני מאכלים.
עם נבחרת האדומים שבהם נמנה ספציירי (Spezieri) של יקב קול ד'אורצ'יה (Col d’Orcia), יין שאשפי הברונלו שלו מתקינים דווקא ממימסך של 85% ענבי סנג'ובזה ו-15% ענבי צ'יליג'יולו (Ciliegiolo) – זן ענבים טוסקני פחות מוכר (שקיים גם באומבריה), בעל קשר גנטי כלשהו לסנג'ובזה, ויכולת לתרום לכל יין ניחוחות, לעיתים אינטנסיביים, של פרי אדום (דובדבן, תות בר, פטל…) עם רמזים לעשבי תיבול.
במקרה של ייו זה, מקור ענבי שני הזנים הוא כרמים במרכז טוסקנה, שאדמתם עשירה בגיר ובחימר. הוויניפיקציה פשוטה, קלאסית, וכמעט שאינה מערבת חביות עץ.
ליין צבע אדום אודם עמוק עם הבלחות סגולות. סל הניחוחות עשיר ופירותי – ריחות דובדבן אדום ושחור בולטים במיוחד – עם אופי מתובל, כפסע מלהיות אקזוטי (שם היין, אגב, הוא מחווה לאומני התבלינים שפעלו בתקופת הרנסאנס בפירנצה וסביבתה). החך מאוזן מאוד. גוף היין בינוני-מלא. במרכז החך שולטים טעמי פרי מתובלים ואדמתיים, המאוזנים היטב על ידי טאנינים בשלים וחמיצות מרעננת. הטעם המסיים נקי ונהדר.
ספציירי הוא יין שאפשר לצרוך בטמפרטורת החדר אבל גם לצנן ל-13 מעלות, והוא ילווה היטב כל מאכל בשרי שעולה על דעתכם – קבב טלה? פסטה ברוטב "אל ראגו" (בולונז)? שיפוד של לבבות הודו עם מלח גס? פריים ריב? צלי כתף ברוטב אסייתי? הוא יפליא להשתדך לכל אלה ולמאכלי בשר רבים אחרים. ובעצם, לא רק לבשר… וזה עוד לפני שהזכרנו את מחירו הנוח ואת יכולתו להשביח במשך שנים אחדות!
